16 באוקטובר 2026

כאב בצד החיצוני של הברך: מה המחקר אומר על סינדרום ה-ITB אצל רצים

כאב בצד החיצוני של הברך: מה המחקר אומר על סינדרום ה-ITB אצל רצים

כאב חד בצד החיצוני של הברך, בדרך כלל מופיע אחרי כמה קילומטרים ונרגע כמעט לגמרי במנוחה, ואז חוזר בדיוק באותו מרחק בפעם הבאה. זה הפרופיל הקלאסי של סינדרום הטרקט האילאוטיביאלי, או בקיצור ITB.

חשוב לומר בפתיחה: מיקום הכאב והמרחק שבו הוא מתחיל לא מספיקים כדי לקבוע אבחנה בעצמכם. גם בעיות במניסקוס, ברצועה הצדית וברקמות אחרות סביב הברך יכולות לגרום לכאב דומה. האבחנה מבוססת בעיקר על תשאול ובדיקה גופנית, לא על הדמיה אוטומטית - אם הכאב חוזר ומפריע, שווה אבחנה אצל איש מקצוע ולא רק זיהוי עצמי לפי התיאור כאן.

מה זה בעצם ה-ITB

ה-ITB הוא רצועה עבה של רקמת חיבור לאורך הצד החיצוני של הירך, מהאגן ועד השוקה, שמשתתפת בייצוב הירך והברך. ההסבר הישן היה “חיכוך” של הרצועה על העצם; ההסבר המקובל יותר היום הוא לחץ וגירוי ברקמות רגישות שמתחת לרצועה, אבל המנגנון המדויק עדיין לא מוסכם לגמרי במחקר. בקיצור: “ה-ITB קצר וצריך למתוח אותו” זו פישוט יתר של מה שבאמת קורה.

כמה נפוץ ITB אצל רצים, באמת

ברשת מצטטים הרבה שכיחות של 5-14% אצל רצים. מחקר חתך רחב מ-2024 (SAFER XXXIII) ששאל 76,654 נרשמים למרוצי חצי מרתון ו-56 ק“מ אם סבלו מ-ITB ב-12 החודשים האחרונים, קיבל תשובה חיובית מ-1.63% בלבד.

חשוב לדייק כאן ולא להציג את זה כ“המספר החדש מפריך את הישן”: אלה שני מדדים שונים. ה-5-14% בדרך כלל מתאר איזה אחוז מתוך כלל פציעות הריצה הוא ITB, לא איזה אחוז מהרצים חווה אותו. 1.63% הוא אחוז מכלל הנרשמים שדיווחו על ITB בשנה האחרונה - מדד אחר לגמרי. שני המספרים יכולים להיות נכונים בו-זמנית. כדאי גם לדעת שהנתונים של מחקר 2024 עצמו נאספו בפועל בין 2012 ל-2015, זה לא מעקב פעיל אחרי פציעות חדשות מהשנים האחרונות.

מה שכן יצא עקבי: שכיחות גבוהה יותר אצל רצי מרחקים ארוכים (56 ק“מ ומעלה), אצל נשים, אצל רצים צעירים יותר, אצל מי שרץ פחות שנים, ואצל מי שרץ מהר יותר בממוצע.

האם חולשה בירך היא הגורם

ההנחה הנפוצה: “שרירי הירך שלכם חלשים, ולכן הברך קורסת פנימה ומותחת את ה-ITB.” זה נשמע הגיוני, אבל המחקר כאן זהיר יותר ממה שחושבים.

סקירה ומטה-אנליזה מ-2023 מצאה שאצל נשים עם ITB פעיל יש כוח נמוך יותר במרחיקי הירך וזווית סיבוב ירך פנימית קטנה יותר, בהשוואה לקבוצת ביקורת. אצל גברים התמונה הייתה שונה ולא עקבית באותה צורה.

אבל - וזה חשוב - המחקרים האלה הם חתך רוחב: הם משווים אנשים שכבר כואבים להם לאנשים בריאים, באותה נקודת זמן. זה לא אומר שהחולשה קדמה לכאב וגרמה לו. היא יכולה להיות גם תוצאה של הכאב (הגוף “חוסך” על השריר הכואב) ולא רק סיבה שלו. סקירה שיטתית ישנה יותר, מ-2012, מצאה עדויות מוגבלות וסותרות לגבי תפקיד חולשת הירך בהתפתחות ITB. המסקנה שלי: חיזוק ירך כנראה עוזר, אבל לא כי “הוכח שזו הסיבה” - וגם לא רק לנשים.

גורמי סיכון נוספים שמוזכרים בעקביות בספרות: עלייה פתאומית בנפח או בתדירות אימונים, ריצה מרובה בשיפוע צדדי או בירידות ממושכות, ומבנה אנטומי של רגליים מקושתות החוצה (genu varum, מה שנקרא “ברכי O”) - לא רגליים הנוטות פנימה.

מה המחקר אומר על הטיפול

סקירה שיטתית מ-2024 שכללה 13 מחקרים ו-201 רצים מצאה שחיזוק מרחיקי הירך היה המרכיב הנפוץ ביותר בתוכניות טיפול מוצלחות. התוצאות עצמן היו מגוונות מאוד בין מחקר למחקר - הפחתת כאב שנעה בין 27% ל-100%, ושיפור תפקודי בין 10% ל-57%, על פני 2 עד 8 שבועות. השונות הגדולה הזו מנעה מהחוקרים לעשות מטה-אנליזה אחידה, ולכן אין לי מספר “ממוצע” אמין לתת לכם - רק כיוון ברור: חיזוק עוזר, קצב השיפור משתנה מאוד מאדם לאדם.

לפני החיזוק: להתאים את העומס

אם הכאב חוזר בכל ריצה באותו מרחק בדיוק, להמשיך לרוץ עד אותה נקודת כאב שוב ושוב זה לא “להתרגל”, זה לשמר את הגירוי. כמה התאמות זמניות שכדאי לעשות לצד תוכנית החיזוק:

  • לקצר זמנית את הריצות ולהתרחק מהמשך שמביא לכאב.
  • לבחור מסלולים שטוחים, בלי שיפוע צדדי בולט.
  • להוציא זמנית ירידות ממושכות.
  • לשלב פעילות חלופית שלא מכאיבה - שימו לב שגם רכיבה יכולה לעורר ITB אצל חלק מהאנשים, זה לא תחליף אוטומטי.
  • לעצור ריצה אם מופיע כאב חד, כאב שהולך ומחמיר, או שינוי בצורת הריצה כדי “לפצות” על הכאב.

תרגילי חיזוק, עם כלל התקדמות

שלושת אלה חוזרים בתוכניות שנבדקו: הליכת גומייה לצדדים (גומייה מעל הברכיים, צעדים לצד כשהגומייה נשארת במתח, 2-3 סטים של 10-15 לכל כיוון), הרמת רגל בשכיבה על הצד (2-3 סטים של 12-15 לכל צד, בלי לסובב את האגן אחורה), וגשר ישבן (2-3 סטים של 10-15, מרימים את האגן בלי לקשת את הגב התחתון). למי שאלה כבר קלים, ירידת מדרגה בשליטה (2 סטים של 6-10 לכל רגל, גובה נמוך בהתחלה) היא השלב הבא.

שני כללים שחשובים יותר מהמספרים המדויקים:

  1. שינוי אחד בכל פעם. אם זה קל, מוסיפים חזרה, התנגדות או סט אחד - לא את כל השלושה יחד.
  2. כאב שריר זה בסדר, כאב חד בברך לא. אם משהו מופיע באימון או למחרת, מורידים עומס באימון הבא. אין צורך לחפש כאב כדי שתרגיל יהיה אפקטיבי.

חזרה הדרגתית לריצה

ברגע שההליכה והתרגילים נסבלים בלי כאב, דוגמה להתחלה זהירה: חמש דקות הליכה, ואז חמש חזרות של דקת ריצה קלה ושתי דקות הליכה. יום בלי ריצה אחרי זה כדי לבדוק את התגובה. אם אין כאב באימון ואין החמרה למחרת, חוזרים על אותו מינון לפני שמתקדמים - לא קופצים ישר לריצה רצופה כי “זה הרגיש טוב”.

זו דוגמה להתאמה אישית, לא תוכנית אחידה. הקצב האמיתי תלוי בכם ובתגובת הברך שלכם, לא בלוח זמנים קבוע מראש.

אם אתם חוזרים לריצה לקראת יעד מסוים, כדאי שהתוכנית תתחשב בזה מההתחלה ולא רק “תתאים את עצמה” בדיעבד. בתוכניות הריצה האונליין של ENDURO יש מסלול לכל מקצה, עם מעקב שוטף שמתאים את העומס לפי איך שאתם מרגישים בפועל. ומי שבונה את החזרה הזו לקראת מרתון תל אביב 2027 - בעמוד ההכנה למרתון יש לוח הכנה כללי ומחשבון קצבים, ובלוח התחרויות של ENDURO אפשר למצוא מרוץ קצר יותר בדרך לבדוק שהברך באמת מוכנה.

עדכונים שוטפים וטיפים נוספים - באינסטגרם שלי.

מתי להיבדק

כאב שלא משתפר אחרי שבועיים-שלושה של התאמת עומס וחיזוק, נפיחות משמעותית, תחושת חוסר יציבות, או כאב שמופיע גם במנוחה - אלה סימנים לפנות לפיזיותרפיסט או רופא ספורט, לא להמשיך לנחש לבד.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח להחלים מ-ITB?

במחקרים שבדקו חיזוק ירך, שיפור נצפה לאורך 2-8 שבועות, אבל זה משתנה מאוד לפי חומרה, עומס אימונים וטיפול. אין לוח זמנים אחיד.

האם צריך להפסיק לרוץ לגמרי?

לא תמיד. לרוב מורידים נפח ומשנים מסלול (פחות ירידות ושיפועים) לצד תוכנית חיזוק, במקום לעצור לגמרי. אם הכאב משמעותי או לא משתפר, פיזיותרפיסט שמכיר רצים יעזור להתאים את זה.

חולשת ירך היא תמיד הסיבה?

לא. המחקר מראה קשר בעיקר אצל נשים עם ITB פעיל, וגם שם זה קשר ולא הוכחה לסיבתיות. נפח ריצה, שיפועי מסלול ומבנה הרגליים משחקים תפקיד גם הם.

מקורות

  • Risk factors associated with a history of iliotibial band syndrome (hITBS) in distance runners: a cross-sectional study in 76,654 race entrants (SAFER XXXIII, 2024). PubMed
  • Foch, E., Brindle, R. A., & Pohl, M. B. (2023). Lower extremity kinematics during running and hip abductor strength in iliotibial band syndrome: A systematic review and meta-analysis. PubMed
  • Effects of conservative treatment strategies for iliotibial band syndrome on pain and function in runners: a systematic review (2024). Frontiers in Sports and Active Living
  • Iliotibial Band Syndrome: Current Evidence (2024). Current Physical Medicine and Rehabilitation Reports. Springer
  • Geisler, P. R. (2021). Reconciling the Clinical and Scientific Aspects of Iliotibial Band Syndrome. PMC

רוצה תוכנית אישית לריצה שלך?

תוכניות אימון אונליין