הכנה למרוץ אולטרה ושטח
באולטרה ההכנה מתחילה 3 חודשים לפני. מסלול, ציוד, אוכל בתנועה וראש. מסמנים לאורך הדרך.
הכנה למרוץ כביש ·לוח המרוצים ·תוכניות אימון
3 חודשים לפני
ההכנה מתחילה מוקדם. אם נשאר פחות, עובדים עם מה שיש
תזונה בתנועה
שתייה
3 שבועות עד שבוע לפני
היום שלפני
בוקר המרוץ
במהלך המרוץ
משברים במרוץ ומה עושים
כשמשהו לא מסתדר, בודקים קודם ארבעה דברים: אוכל, שתייה, חום וקצב. אבל בלבול, כאב חריג או שינוי בהתנהגות הם לא רעב: עוצרים ופונים לצוות. המדריך לא מחליף את התדריך של המארגנים ואת הצוות הרפואי בשטח.
קיבה ותזונה
| מה קורה | מה עושים |
|---|---|
| בחילה, אין חשק לאכול | מאטים להליכה ל־10–15 דקות. לגימות קטנות, ומעבר לאוכל פשוט ומלוח: מרק, קרקרים, תפוח אדמה. חוזרים לאכול בהדרגה, במנות קטנות. |
| הקאה אחת | עוצרים לכמה דקות, שוטפים את הפה ונותנים לבטן להירגע. מתחילים מחדש בלגימות קטנות בלבד, ואחר כך אוכל מלוח. |
| הקאות חוזרות | לא ממשיכים כרגיל ולא דוחפים ג׳לים או מים בכוח. אם כל ניסיון לשתות נגמר בהקאה, או שיש חולשה, בלבול או כאב ראש, פונים לצוות הרפואי. |
| שלשול או כאבי בטן | מאטים. שירותים בתחנה, לא מחכים. בלי ג׳ל מרוכז ובלי מה שמחמיר עד שזה עובר. כאב חזק, דם בצואה או חולשה משמעותית: פונים לצוות הרפואי. |
| נמאס מהמתוק | צפוי אחרי 6–8 שעות. עוברים למלוח, לאוכל אמיתי או למשהו חם. מתכננים מראש לפחות שלושה סוגי אוכל. |
| שעה וחצי בלי אוכל, ופתאום אין כוח | אוכלים מיד משהו שנספג מהר, ג׳ל או משקה, ואחריו משהו מוצק. הולכים 10 דקות עד שזה משפיע. מכאן והלאה טיימר בשעון כל 30–40 דקות. |
שתייה, חום וקור
| מה קורה | מה עושים |
|---|---|
| צמא, יובש בפה או ירידה באנרגיה | מאטים ובודקים מתי שתיתם ואכלתם לאחרונה. שותים בהדרגה לפי הצמא, בלי להשלים כמות גדולה בבת אחת. |
| שתן כהה או מעט שתן | בזמן מרוץ זה לא מדד מדויק, ולא סיבה לשתות כמויות בכוח. בודקים מתי ומה שתיתם, את החום ואת התחושה הכללית, ושותים לפי הצמא. שתן חום או אדום, כאב שרירים קיצוני או חולשה חריגה: עוצרים ופונים לצוות הרפואי. |
| נפיחות בידיים, בחילה, כאב ראש או בלבול אחרי שתייה מרובה | ייתכן שזו היפונתרמיה (ירידה בנתרן בדם מעודף שתייה) ולא התייבשות. מפסיקים לשתות. אוכל מלוח, כמו מרק מרוכז או קרקרים, יכול לעזור במקרה קל, אבל לא במקום הצוות הרפואי: פונים אליו. |
| קר בהליכה בלילה | לובשים שכבה מיד, לא מחכים לתחנה הגדולה. כובע וכפפות דקות עושים הבדל גדול. לא עומדים בתחנה עם חולצה רטובה. |
| רעד, דיבור לא ברור, בלבול | סימן לירידה בחום הגוף. עוצרים, בגדים יבשים, שתייה חמה ומתוקה, ופונים לצוות הרפואי. לא ממשיכים לבד. |
| חם מדי בשעות היום | מאטים, מורידים שכבות, מחפשים צל ומרטיבים כובע וצוואר בתחנות. מקררים את הגוף, ולא מנסים לפתור חום רק בשתייה. |
| כאב ראש, סחרחורת, בחילה וחולשה בחום | עוצרים את המאמץ, עוברים לצל ומתקררים. אם אין שיפור מהיר, או שמופיעים בלבול, חוסר יציבות או הקאות, פונים מיד לצוות הרפואי. |
רגליים וכפות רגליים
| מה קורה | מה עושים |
|---|---|
| שלפוחית מתחילה: שפשוף או חום במקום אחד | מטפלים בתחנה הקרובה: מנקים, מייבשים, פלסטר או טייפ. טיפול מוקדם לוקח כמה דקות, והזנחה עולה הרבה יותר. |
| גרביים רטובות, עור מתרכך | מחליפים גרביים ומורחים חומר נגד שפשפות. |
| התכווצות בשריר | מאטים וממשיכים לנוע בעדינות, בלי לעצור לגמרי. אוכלים ושותים לפי התוכנית. מלח או כדורי מלח עשויים לעזור, בעיקר בחום ובהזעה מרובה, אם תורגלו באימונים. חוזר בכל עלייה: הולכים בעליות. חוזר עם חולשה חריגה: פונים לצוות. |
| כאב חד ונקודתי בעצם, שמחמיר בכל צעד | זו לא עייפות. עוצרים ובודקים עם הצוות הרפואי. ריצה עם כאב כזה עלולה להסתיים בשבר מאמץ. |
| רגליים כבדות, כאב מפושט | זה חלק מהאולטרה. מחלקים את הדרך מתחנה לתחנה, מקצרים צעד ומשלבים ריצה והליכה בקצב קבוע, למשל 4 דקות ריצה ודקה הליכה. |
| כאב בברך בירידות | צעד קצר בירידות, ואם צריך הליכה. את הריצה שומרים למישור. |
| כאב חד אחרי נפילה או סיבוב של הקרסול | עוצרים ובודקים. נפיחות מהירה, עיוות או חוסר יכולת לדרוך: פונים לצוות הרפואי. |
ראש, עייפות ולילה
| מה קורה | מה עושים |
|---|---|
| ישנוניות בשעות הלילה העמוקות | אוכלים, ובתחנה משהו חם או קפאין, רק אם תורגל באימונים. מדברים עם רץ אחר. מי שנרדם בהליכה: 10–15 דקות שינה בתחנה בטוחה עדיפות על הליכה בזיגזג בשביל. |
| רוצים לפרוש | לא מחליטים בעלייה ולא באמצע הלילה. אוכלים, שותים לפי הצמא, הולכים 20 דקות ובודקים שוב. רוב המשברים עוברים אחרי אוכל. יוצא מן הכלל: סימן מהרשימה למטה, ואז פורשים בלי להתלבט. |
| הדרך מרגישה אינסופית | חושבים רק על התחנה הבאה, לא על הסיום. |
| בכי, כעס או ייאוש | קורה בעיקר בלילה. בדרך כלל זה רעב, קור או עייפות, לא המצב האמיתי. אוכלים ובודקים שוב אחרי חצי שעה. אם יש גם בלבול או שינוי התנהגות חריג, פונים לצוות. |
| ראייה מטושטשת, בלבול או הזיות | זה כבר לא בראש. עוצרים בתחנה, לא ממשיכים לבד ופונים לצוות הרפואי. חוסר שינה יכול לגרום לזה, אבל גם היפונתרמיה או מכת חום, ואת ההבדל אי אפשר לדעת לבד. |
ציוד וניווט
| מה קורה | מה עושים |
|---|---|
| הפנס נחלש | מחליפים סוללה מיד. פנס הגיבוי צריך להיות עליך, לא בתיק ההחלפה. |
| הפנס נשבר | נצמדים לרץ אחר רק עד התחנה הבאה, ושם מסדרים פנס. בלי פנס לא ממשיכים לבד בסינגל. |
| אין סימון | עוצרים, לא ממשיכים לבדוק לאן זה מוביל. חוזרים לסימון האחרון. מסלול טעון בשעון חוסך את זה. |
| הטלפון כבה | ברוב האולטרות הטלפון הוא ציוד חובה ואמור להיות דלוק כל המרוץ. סוללת גיבוי בתיק ההחלפה, וטוענים כבר באמצע. |
| השעון כבה | רצים לפי תחושה ולפי השעות המתוכננות לכל תחנה. בשביל זה מחזיקים טבלה מודפסת. |
קצב וזמנים
| מה קורה | מה עושים |
|---|---|
| מרגישים מצוין ורצים מהר בהתחלה | המלכודת הנפוצה ביותר. מאטים. מה שנחסך עכשיו חוזר בסוף. |
| מאחרים בכמה דקות | לא מחזירים בכוח. מקצרים עצירות ושומרים על המאמץ. |
| מתקרבים לזמן חיתוך | בודקים את הזמנים מול החיתוך כבר באמצע המרוץ, לא בתחנה האחרונה. מקצרים עצירות, הולכים רק בעליות החדות ורצים בכל השאר. לא מאיצים בעליות. |
| העצירות מתארכות | מגיעים לכל תחנה עם תוכנית: מה אוכלים, מה מחליפים, מה לוקחים. לא מתיישבים. |
| הקצב יורד בלי סיבה ברורה | בודקים לפי הסדר: מתי היה האוכל האחרון, מתי השתייה האחרונה, האם קר או חם מדי, האם יש כאב, והאם ההתחלה הייתה מהירה מדי. ברוב המקרים אחד מהם הוא הסיבה. |
| נשאר מעט זמן עד החיתוך | מחשבים את הזמן עד התחנה הבאה לפי המרחק והטיפוס. לא מסכנים את עצמכם כדי לעבור חיתוך, ואם הצוות מורה לעצור, עוצרים. |
עוצרים ופונים לצוות הרפואי, בלי ויכוח
- כאב או לחץ בחזה, קוצר נשימה חריג, או דופק לא סדיר עם סחרחורת או חולשה.
- בלבול, דיבור לא ברור, חוסר יציבות או התנהגות מוזרה, גם כשהרץ אומר שהכול בסדר.
- חשד למכת חום: גוף חם מאוד עם בלבול, קריסה או שינוי בהכרה.
- פרכוס, התעלפות, או ישנוניות שלא מצליחים להעיר ממנה.
- שתן חום או אדום, או כאב שרירים קיצוני עם חולשה.
- הקאות חוזרות בלי יכולת לשמור נוזלים.
- נפילה עם מכה בראש, גם אם בהתחלה מרגישים בסדר.
- כאב עצם חד ונקודתי, נפיחות חריגה או חוסר יכולת לדרוך.
- רעד שלא נפסק גם אחרי שכבות יבשות וחימום.
ההמלצות על אוכל ושתייה מבוססות על הנחיות ה־ACSM (2016) ועל המחקר העדכני על פחמימות במאמץ ארוך (2026), על עמדת ה־ISSN לריצות אולטרה (2019), ועל הנחיות ה־Wilderness Medical Society להיפונתרמיה ממאמץ (2020) ולמחלות חום (2024).
קו הסיום והשעות שאחרי
התאוששות
היעד הבא
אחרי אולטרה יש נפילה. יעד הבא עוזר לא ליפול, אבל לא לרוץ אליו מהר מדי.