29 באוקטובר 2026

קצב יעד למרתון תל אביב 2027: איך מעריכים קצב מציאותי ומתי מתרגלים אותו

קצב יעד למרתון תל אביב 2027: איך מעריכים קצב מציאותי ומתי מתרגלים אותו

בכתבה הקודמת דיברנו על אימוני טמפו ואינטרוולים. עכשיו מגיעה אחת השאלות שכמעט כל מתאמן שואל במהלך ההכנה:

“באיזה קצב אני אמור לרוץ את המרתון?”

זו שאלה חשובה, אבל גם מסוכנת כשעונים עליה מוקדם מדי ובביטחון מופרז. קצב יעד שאפתני מדי עלול להרגיש מצוין בתחילת המרוץ, ולעלות ביוקר אחרי הקילומטר ה־30.

הטעות הנפוצה היא לבחור זמן סיום רצוי, להמיר אותו לקצב ולקרוא לתוצאה “קצב המרתון שלי”. בפועל, זה רק הקצב הדרוש כדי להגיע לתוצאה. השאלה החשובה היא האם הגוף שלכם מוכן להחזיק אותו לאורך 42.195 ק“מ.

שתי דרכים להעריך קצב יעד

1. לפי תוצאה ממרוץ קצר יותר

אם רצתם לאחרונה 10 ק“מ או חצי מרתון בתנאי תחרות, אפשר להשתמש בתוצאה כדי להעריך זמן מרתון אפשרי.

אחת הנוסחאות המוכרות היא נוסחת ריגל:

זמן משוער = זמן ידוע × (מרחק חדש ÷ מרחק ידוע)1.06

הזמן הידוע הוא התוצאה שלכם במרחק שכבר רצתם, והמרחק החדש הוא המרחק שעבורו מחשבים את התחזית. PubMed

אבל זו הערכה מתמטית, לא הבטחה פיזיולוגית.

ככל שהפער בין המרחקים גדול יותר, גדלה אי־הוודאות. תוצאה בחצי מרתון תהיה בדרך כלל בסיס טוב יותר מתוצאה ב־5 ק“מ, משום שהיא בוחנת סיבולת ממושכת יותר. גם היא אינה בודקת באופן מלא את מה שנדרש במרתון:

  • עמידות שרירית לאחר כמה שעות.
  • יכולת תדלוק ושתייה.
  • ניסיון בניהול קצב.
  • התמודדות עם עייפות מצטברת.
  • הנפח שבוצע במהלך ההכנה.

לכן מחשבון עשוי להציג זמן תאורטי שאתם מהירים מספיק כדי להשיג, אך עדיין אינכם מוכנים מספיק כדי להחזיק.

2. לפי האימונים שבוצעו בפועל

דרך נוספת היא להעריך את התוצאה מתוך מאפייני ההכנה.

מחקר משנת 2011 בחן 22 רצים לאורך 46 הכנות למרתון. החוקרים מצאו קשר בין זמן המרתון לבין שני מדדים שנאספו בשמונת השבועות שלפני המרוץ:

  • נפח הריצה השבועי הממוצע.
  • קצב האימונים הממוצע.

הנוסחה שנבנתה על בסיס המדדים האלה העריכה את זמן המרתון עם טעות סטנדרטית של כארבע דקות. עם זאת, המשתתפים היו קבוצה קטנה ומצומצמת יחסית, וזמני המרתון שלהם נעו בין 2:47 ל־3:36 שעות. לכן אין הצדקה להניח שהדיוק יהיה זהה אצל רצים איטיים או מהירים יותר, או אצל אוכלוסיות אחרות. JHSE

מחקר המשך שפורסם בשנת 2022 בחן נקודות נתונים נוספות, בעיקר ממידע ציבורי ב־Strava. הוא מצא טעות ממוצעת של כ־5.4 דקות בטווח הזמנים המקורי, אך הטעות עלתה לכ־9.5 דקות אצל רצים מהירים מ־2:47 שעות. JHSE

המשמעות אינה שאפשר להזין נפח וקצב ולקבל תחזית מושלמת. המשמעות היא שמה שעשיתם בפועל בהכנה מספר על היכולת שלכם יותר מהיעד שבחרתם בתחילתה.

הדרך הנכונה: משלבים כמה מקורות מידע

לא כדאי לקבוע קצב מרתון על סמך מדד יחיד. הערכה טובה יותר משלבת:

  1. תוצאה עדכנית מ־10 ק“מ או מחצי מרתון.
  2. נפח האימונים שבוצע בעקביות.
  3. אורך הריצות הארוכות ואיכות הביצוע שלהן.
  4. היכולת לרוץ קטעים בקצב היעד בלי דעיכה חריגה.
  5. תרגול מוצלח של שתייה ותדלוק.
  6. ההתאוששות ביום שלאחר האימון.
  7. תנאי המסלול ומזג האוויר הצפוי.

מחקר שכלל 441 רצי מרתון מצא שנפח שבועי גבוה יותר וריצות ארוכות יותר היו קשורים לתוצאות מהירות יותר. נפח של פחות מ־40 ק“מ בשבוע וריצה ארוכה מרבית של פחות מ־25 ק”מ נקשרו לזמני סיום איטיים יותר. אלה קשרים סטטיסטיים ולא תנאי סף שמתאימים לכל אדם, אבל הם מדגישים שקצב יעד צריך להיתמך בהכנה מתאימה. PMC

יעד אחד או טווח יעד?

עדיף לעבוד עם שלוש רמות:

  • יעד שמרני: קצב שסביר שתוכלו לשמור גם ביום פחות מוצלח.
  • יעד מרכזי: הקצב שנתמך בצורה הטובה ביותר על ידי האימונים.
  • יעד שאפתני: קצב שמתאים רק אם ההכנה הושלמה היטב ותנאי המרוץ נוחים.

לדוגמה, במקום להחליט מראש שהמטרה היא בדיוק 3:59 שעות, אפשר לבנות טווח של 3:58-4:05 ולהחליט על הקצב הסופי קרוב יותר למרוץ.

הגישה הזאת אינה חוסר ביטחון. היא הכרה בכך שגם תחזית טובה כוללת טווח טעות.

מה מחשבון הקצבים נותן לכם?

בעמוד ההכנה למרתון תל אביב אפשר לבחור מקצה ולהזין זמן יעד או קצב רצוי. המחשבון ממיר בין השניים ומציג טבלת זמני ביניים לאורך המסלול.

השימוש הנכון במחשבון הוא לא להוכיח שאתם מסוגלים לעמוד ביעד, אלא לתרגם יעד שנבחר בצורה מציאותית לתוכנית ביצוע ברורה:

  • זמני המעבר הצפויים לאורך המסלול (במרתון: 10, 21.1 ו־30 ק“מ).
  • הזמן הצפוי בחצי המרחק.
  • מרווח ביטחון לסטיות GPS.
  • קצב פתיחה שאינו מהיר מקצב היעד.

חשוב להסתמך ביום המרוץ גם על השילוט הרשמי של הקילומטרים. שעוני GPS עלולים למדוד מרחק ארוך או קצר מעט בגלל פניות, מבנים, סטייה מקו הריצה ושגיאות קליטה. אם תרדפו אחרי הקצב הרגעי בשעון, אתם עלולים לבצע תיקונים מיותרים.

מתי מתחילים לתרגל קצב מרתון?

קצב שחושב על הנייר צריך להיבדק באימונים, אבל אין צורך להפוך כל ריצה ארוכה למבחן.

בשלבים הראשונים של ההכנה המטרה העיקרית היא לבנות עקביות, נפח וסבולת. ככל שמתקרבים לשלב הספציפי למרתון, אפשר לשלב בהדרגה קטעים בקצב היעד בתוך ריצות בינוניות או ארוכות.

התקדמות אפשרית יכולה להיראות כך:

  1. כמה קילומטרים רצופים בקצב היעד בתוך ריצה בינונית.
  2. שניים או שלושה מקטעים בקצב היעד, עם ריצה קלה ביניהם.
  3. קטע רצוף ארוך יותר בתוך ריצה ארוכה.
  4. ריצה ארוכה שבה החלק האחרון מתבצע בקצב המתוכנן.

זו דוגמה להתקדמות, לא תוכנית שמתאימה אוטומטית לכל רץ. המרחק המדויק צריך להתאים לניסיון, לנפח השבועי, לשלב בהכנה וליכולת ההתאוששות.

לא מומלץ לבצע את כל הריצה הארוכה בקצב מרתון באופן קבוע. אימון כזה עלול ליצור עייפות גדולה מדי ולפגוע באימונים הבאים.

איך קצב מרתון אמור להרגיש באימון?

קצב המרתון אינו אמור להרגיש קל לחלוטין, אבל גם לא כמו מרוץ קצר.

בתוך אימון מתאים הוא אמור להיות:

  • נשלט ויציב.
  • מהיר יותר מריצה קלה, אך רחוק ממאמץ מרבי.
  • קצב שאפשר לשמור בלי עלייה חדה ומתמשכת במאמץ.
  • קצב שאינו גורם להתפרקות בטכניקה לקראת סוף המקטע.
  • עומס שממנו אפשר להתאושש בזמן סביר.

חשוב לבחון לא רק אם הצלחתם להשלים את האימון, אלא גם איך השלמתם אותו. קצב שהצלחתם להחזיק במחיר של מאמץ קיצוני, דעיכה משמעותית או כמה ימי התאוששות אינו בהכרח קצב מרתון מציאותי.

מצד שני, אימון יחיד שהרגיש מאתגר מהצפוי אינו מספיק כדי לפסול יעד. עייפות מצטברת, חום, רוח, תוואי המסלול, תדלוק לקוי ושינה לא טובה יכולים להשפיע מאוד על התחושה.

חפשו דפוס שחוזר על עצמו, לא תשובה מאימון בודד.

אל תשכחו את מזג האוויר ואת המסלול

קצב שנראה הגיוני בתנאים קרירים עשוי להיות אגרסיבי מדי ביום חם או לח. גם עליות, ירידות, רוח וקטעים צפופים משפיעים על המאמץ.

לכן כדאי להפריד בין שני מושגים:

  • קצב היעד התאורטי: הקצב הנדרש לתוצאת הסיום הרצויה.
  • קצב הביצוע ביום המרוץ: הקצב שמתאים לתנאים בפועל.

במזג אוויר מאתגר, ניסיון להיצמד בכוח לקצב התאורטי עלול להסתיים בהאטה גדולה בהמשך. במקרים כאלה עדיף לנהל את תחילת המרוץ לפי מאמץ שמרני ולהתאים את הציפיות.

ומה לגבי תדלוק?

אי אפשר לאמת קצב מרתון בלי לבדוק גם את אסטרטגיית התדלוק.

קצב עשוי להרגיש מצוין במשך 20-25 ק“מ ולהתפרק בהמשך אם צריכת הפחמימות והנוזלים אינה מספקת. לכן בחלק מהריצות הארוכות צריך לתרגל:

  • מה אוכלים לפני הריצה.
  • באיזו תדירות צורכים פחמימות.
  • כמה שותים.
  • אילו מוצרים נסבלים היטב.
  • כיצד התדלוק משתלב עם הקצב.

אל תנסו ביום המרוץ ג’ל, משקה או תזמון שלא נוסו קודם.

מה עושים אם הקצב מרגיש לא נכון?

אם קטעי קצב המרתון מרגישים מאתגרים מהצפוי פעם אחר פעם, כדאי לבדוק:

  • האם היעד מבוסס על תוצאה קצרה שלא מתורגמת היטב למרתון?
  • האם נפח האימונים מספיק?
  • האם הריצות הארוכות התקדמו כמתוכנן?
  • האם אתם מתחילים את האימונים עייפים?
  • האם התנאים חמים או מאתגרים יותר מהרגיל?
  • האם התדלוק והשתייה מתאימים?
  • האם ההתאוששות בין האימונים מספקת?

אם גם לאחר התאוששות ובתנאים סבירים הקצב ממשיך לדרוש מאמץ גבוה מדי, סביר שהיעד אופטימי מדי כרגע. במקרה כזה עדיף לעדכן אותו כלפי מטה ולבדוק מחדש בהמשך.

להוריד קצב אינו ויתור. זו החלטה מקצועית שיכולה להביא לתוצאה טובה יותר מאשר פתיחה מהירה וקריסה בחלק האחרון.

מתי קובעים את קצב המרוץ הסופי?

אפשר לבחור טווח יעד כבר בתחילת ההכנה, אבל לא כדאי להתחייב לקצב מדויק בשלב הזה.

ככל שההכנה מתקדמת, מעדכנים את ההערכה לפי:

  • תחרויות הכנה.
  • הריצות הארוכות.
  • אימונים בקצב המרתון.
  • העקביות בנפח.
  • הצלחת התדלוק.
  • ההתאוששות בין האימונים.

את ההחלטה הסופית כדאי לקבל בשבועות האחרונים, לאחר רוב האימונים הספציפיים, ולהשאיר אפשרות להתאמה נוספת בהתאם לתחזית מזג האוויר ולתנאי המרוץ.

השורה התחתונה

קצב יעד למרתון אינו מספר שבוחרים פעם אחת ונצמדים אליו בכל מחיר. זו הערכה שמתפתחת לאורך ההכנה.

תוצאה מחצי מרתון או מ־10 ק“מ יכולה לספק נקודת פתיחה. נפח האימונים, הריצות הארוכות, תרגול הקצב והתדלוק מראים אם התחזית באמת עומדת במבחן. תנאי המסלול ומזג האוויר קובעים אם נכון לבצע אותה ביום המרוץ.

בתוכניות הריצה האונליין שלי קצב היעד נבחן ומתעדכן לאורך ההכנה בהתאם לביצועים בפועל, ולא נשאר קבוע מהיום הראשון. בלוח התחרויות של ENDURO אפשר למצוא מרוץ הכנה ולבדוק את היכולת בתנאי תחרות לפני המרתון עצמו.

בכתבה הבאה: שבוע הורדת עומס. למה ומתי מפחיתים נפח במהלך ההכנה, ואיך שבוע כזה נראה בפועל.

איך אתם מעריכים כיום את קצב המרתון שלכם? כתבו לי באינסטגרם או בוואטסאפ.

שאלות נפוצות

האם תוצאת חצי מרתון יכולה לחזות במדויק תוצאת מרתון?

היא יכולה לספק הערכה שימושית, אך לא תחזית מדויקת. המרתון תלוי גם בנפח ההכנה, בעמידות השרירית, בתדלוק, בניסיון ובתנאי המרוץ.

כמה קילומטרים צריך לרוץ בקצב מרתון באימון?

אין מספר שמתאים לכולם. מתחילים במקטעים קצרים ומגדילים אותם בהדרגה בהתאם לניסיון, לנפח השבועי וליכולת ההתאוששות. אין צורך לרוץ מרתון מלא, או אפילו את רובו, בקצב היעד במהלך ההכנה.

האם כדאי לפתוח מהר כדי לצבור זמן?

ברוב המקרים לא. פתיחה מהירה מהקצב המתוכנן מגדילה את הסיכון להאטה משמעותית בהמשך. עדיף לפתוח באופן נשלט, להתייצב על הקצב ולהחליט רק בשלבים מאוחרים יותר אם ניתן להגביר.

מה עושים אם תחזית מזג האוויר חמה מהצפוי?

מתאימים את הציפיות ואת הקצב לתנאים. ביום חם או לח כדאי לנהל את המאמץ באופן שמרני יותר ולא לנסות לכפות על הגוף קצב שנקבע בתנאים קרירים.

מקורות

  1. Riegel PS. Athletic Records and Human Endurance. American Scientist. 1981;69(3):285-290.
  2. Tanda G. Prediction of marathon performance time on the basis of training indices. Journal of Human Sport and Exercise. 2011;6(3):511-520.
  3. Tanda G. A simple relationship for predicting marathon performance from training: Is it generally applicable? Journal of Human Sport and Exercise. 2022;17(2):293-301.
  4. van Poppel D, et al. Training for a (half-)marathon: Training volume and longest endurance run related to performance and running injuries. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports. 2020;30(9):1692-1704.

רוצה תוכנית אישית למרתון תל אביב?

בדקו התאמה לתוכנית אישית