19 באוקטובר 2026
הריצה הארוכה בהכנה למרתון תל אביב 2027: מה היא עושה ואיך מאריכים אותה נכון

בכתבה הקודמת דיברנו על בניית בסיס. ברגע שהשגרה יציבה, אימון אחד בשבוע הופך למרכזי מכל השאר: הריצה הארוכה.
למה דווקא הריצה הארוכה
שום דבר אחר בשבוע לא מלמד את הגוף להתמודד עם מה שקורה אחרי שעה-שעתיים רצופות על הרגליים: חלוקת כוחות, תדלוק ושתייה תוך כדי מאמץ, והתמודדות עם עייפות שמצטברת לאורך הדרך. זו גם ההזדמנות לתרגל בפועל מה שתצטרכו ביום המרוץ, לא רק לצבור קילומטרים.
כדאי להיזהר מהסבר פשטני מדי: לא “הריצה הארוכה מלמדת את הגוף לשרוף שומן במקום סוכר” כאילו זה קורה באימון אחד. ההסתגלויות האלה נבנות לאורך כל התוכנית, לא רק בריצה הארוכה - ופחמימות נשארות מקור אנרגיה חשוב גם במאמץ הארוך ביותר, לא משהו שרוצים “להתרגל בלעדיו”.
מחקר שעקב אחרי מאות רצי חצי מרתון ומרתון מצא קשר בין נפח אימונים גבוה יותר וריצה ארוכה יותר לבין זמני סיום טובים יותר - בלי שנמצא קשר מקביל לעלייה בפציעות. זה קשר תצפיתי, לא הבטחה אישית, אבל זה מרגיע לדעת שנפח גבוה כשלעצמו לא יצא “מסוכן” במחקר הזה.
איך מאריכים אותה בלי לקפוץ
- מתחילים ממה שביצעתם לאחרונה, לא ממה שרצתם לפני שנה.
- לא מוסיפים כמה אתגרים יחד. כשמאריכים את הריצה הארוכה, כדאי להימנע במקביל מקפיצה משמעותית בשאר הנפח, בעצימות או ברמת האתגר של המסלול - זו הנחיית תכנון מעשית, לא חוק שמבטיח הגנה מפציעה.
- אין חובה להאריך בכל שבוע. חזרה על אותו מרחק, ולפעמים אפילו קיצור, הם חלק לגיטימי מההתקדמות.
- שימו לב לריצה הבודדת שקופצת, לא רק לסך הקילומטרים בשבוע - כמו שכתבתי בכתבה הקודמת, זו הייתה הנקודה שהמחקר העדכני תומך בה הכי חזק.
- קצב קל, כמעט תמיד. מבחן הדיבור (לדבר במשפטים שלמים בנוחות) הוא כלי טוב להערכת המאמץ. עוד על זה בכתבה על Zone 2.
תדלוק: מתרגלים לפני יום המרוץ
הריצה הארוכה היא ההזדמנות לבדוק מה אתם מסוגלים לאכול ולשתות תוך כדי ריצה. ההנחיה הכללית למאמץ של שעה עד שעתיים וחצי היא סביב 30-60 גרם פחמימות לשעה, ובמאמצים ארוכים יותר אפשר להגיע בהדרגה עד כ-90 גרם - אלה טווחים להתאמה אישית, לא יעד שצריך להגיע אליו מיד. תתחילו בכמות שהבטן שלכם סובלת, ותתקדמו בהדרגה לאורך כמה ריצות ארוכות, לא בבת אחת ביום המרוץ עצמו.
מה עוד מתרגלים בריצה הארוכה
נעליים, גרביים וביגוד שלא משפשפים; ארוחת הבוקר שתאכלו לפני המרוץ; קצב פתיחה מאופק. ככל שמתקרבים למרוץ, שווה לשלב תנאים דומים ליום עצמו - שעת יום, ואם אפשר קטעי מסלול דומים.
מתי זה מתחיל להרגיש אחרת
יש נקודה שבה הריצה הארוכה מפסיקה להרגיש כמו מבחן הישרדות ומתחילה להרגיש כמו אימון רגיל, רק ארוך יותר - סימן שהבסיס עובד. תחושת אתגר לא תמיד אומרת שהמרחק גדל מהר מדי; גם פתיחה מהירה מדי, חוסר תדלוק או חום יכולים להסביר ריצה מאתגרת. אם זה קורה שוב ושוב, שווה לבדוק את קצב ההתקדמות ולא רק “להתאמץ יותר”.
לקראת סוף ההכנה, הריצה הארוכה מתחילה לפנות מקום להפחתת עומס. מחקר שבדק נתונים של יותר מ-150,000 רצי מרתון מצא שטייפר מסודר (הפחתה הדרגתית ולא אקראית) לאורך עד שלושה שבועות שיפר זמני סיום בהשוואה לטייפר רשלני או קצר מדי.
רוצים להתאים את הריצה הארוכה לבסיס ולשגרה שלכם? בעמוד ההכנה למרתון תל אביב יש לוח הכנה ומחשבון קצבים, ובתוכניות הריצה האונליין ההארכה נבנית ומתואמת אישית לפי התגובה שלכם, לא לפי לוח קבוע מראש. ואם אתם רוצים לתרגל את הריצה הארוכה בתנאי תחרות אמיתיים, בלוח התחרויות של ENDURO יש מרוצים לאורך כל השנה.
בכתבה הבאה: חיזוק ומניעת פציעות - איך לשלב אימוני כוח בלי שהם יתפסו מקום מהריצה.
איך נראית הריצה הארוכה שלכם היום, ואיך אתם מרגישים ביום שאחריה? כתבו לי בתגובות באינסטגרם או בוואטסאפ.
רוצה תוכנית אישית למרתון תל אביב?
בדקו התאמה לתוכנית אישית